בדיקת אבהות

בדיקת אבהות היא בדיקה גנטית אשר נועדה לאשר או לשלול אבהות. הצורך בה מתעורר בדרך כלל כאשר האם מבקשת לחייב את הגבר בתשלום מזונות הילד והאב מתכחש לאבהותו. אז, עליה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש ממנו מתן צו שיורה לגבר לבצע בדיקת דנא, על מנת להוכיח כי הנו האב של הילד.

בדיקת אבהות – בצו בית משפט בלבד

בישראל, בדיקת אבהות תהיה קבילה מבחינה משפטית, רק אם ניתן צו בית משפט הקובע כי יש לערוך את הבדיקה. מדוע זה חשוב? משום שעל בסיסה של הבדיקה, יכולה האם לדרוש תשלום מזונות מן האב עבור הילד והפוך, הגבר יכול להוכיח באמצעות הבדיקה, כי הוא אינו האב ולשלול את חבותו לתשלום זה.

כמו כן, בדיקת אבהות יכולה להקים לגבר זכויות משמורת על הילד ויש לה השלכות גם מבחינת דיני הירושה. במה דברים אמורים? בהעדר צוואה הקובעת אחרת, כאשר אדם נפטר, בן הזוג שלו יורש את המטלטלין וכל יתר הרכוש מתחלק בינו לבין הילדים.

על כן, הוכחת אבהות יוצרת גם זכות ירושה. ככל שבוצעה בדיקת אבהות ללא שבית המשפט נתן הוראה לכך, לא יוכל מי מהצדדים להסתמך על תוצאותיה לשם קבלת כל הזכויות הללו. לאור משמעותה הכלכלית והרגשית של סוגיית בדיקת אבהות, חשוב כי כל אחד מן הצדדים יהיה מיוצג על ידי עורך דין משפחה, אשר ישמור על זכויותיו בהליך המשפטי בכל היבטיו.

חיוב במזונות ילדים

כאמור בפתח הדברים, בדיקת אבהות נדרשת לרוב על ידי האם, המבקשת לחייב את האב במזונות הילד. כאשר האב מכחיש את אבהותו ומסרב אפוא לשלם את דמי המזונות, עליה יהיה לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו להורות לאב לבצע בדיקת דנא. מדובר בסוגיה כבדת משקל משום שתשלום דמי מזונות הוא הוצאה כלכלית משמעותית מאוד, אשר יכולה לשנות ביום בהיר אחד, באופן קיצוני את מצבו הכלכלי של הגבר.

אם יוכח כי הנו האב, יהיה הוא מחויב בתשלום מזונות עד הגיעו של הילד לגיל 18  ( וככלל, ימשיך לשלם מזונות בקיזוז שליש מן הסכום עד גיל 21). לעניין זה נציין, כי כאשר מלאו לילד 6 שנים, חובת המזונות מוטלת על ההורים יחדיו וחלקו של כל אחד מהם בתשלום יקבע בהתאם לזמני השהות עם הילד ובהתאם ליחס ההכנסות שלהם.

זאת בהתאם להלכה שקבע בית המשפט העליון בהליך בע”מ 919/15. באשר לשאלת גובה התשלום, לאחר שנערכה בדיקת אבהות והוכח כי הגבר הנו האב, יכולים הצדדים להגיע להסכמה באשר לגובה המזונות או להותיר הכרעה זו לבית המשפט.

זכות למשמורת על הילד

הוכחת אבהות מקימה כאמור חובת תשלום מזונות לאב, אך חשוב לציין כי בד בבד, היא מעניקה לו זכות של משמורת משותפת. זאת על מנת שיוכל להכיר את הילד, להיות מעורב בגידולו ולקיים עמו קשר רציף וקרוב. בדומה לסוגיית תשלום המזונות, גם כאן יכולים הצדדים להחליט בהסכמה מה יהיה הסדר המשמורת או לחילופין להגיש תביעת משמורת ובית המשפט יכריע בעניין.

חשוב לציין כי ככלל ילד עד גיל 6, יהיה במשמורת מלאה של האם בשל חזקת הגיל הרך, זאת אלא אם הוכח כי האם אינה כשירה, או שהצדדים הגיעו להסכמה אחרת. מה קורה במצב שבו האב רוצה בזמני שהות שווים אך האם אינה מסכימה לכך? עליו לפנות לבית המשפט. כל עוד הילד מתחת לגיל 6, תחול כאמור חזקת הגיל הרך.

היה והילד גדול יותר, בית המשפט יבחן פרמטרים שונים, ביניהם: את טיבו של הקשר בין האב לילד, את מידת המסוגלות ההורית שלו, האם ההסדר ישים מבחינה טכנית ומהן הסיבות להתנגדות האם למשמורת משותפת. בהתאם לכל אלו, יקבל החלטה.

אהבת את המאמר? מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
מתלבטים האם אתם זקוקים לעו"ד?
השאירו פרטים לתיאום פגישת ייעוץ

רח’ ז’בוטינסקי 16 ראשון לציון | רח’ הארבעה 21, תל אביב (בית פלטינום – קומה 5) | 077-9976279 | meitalca.law@gmail.com

כל הזכויות שמורות לעו״ד מיטל כסיף

דילוג לתוכן