עורך דין משפחה - מיטל כסיף

עורך דין משפחה

מיטל כסיף, בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B) וחברת לשכת עורכי הדין בישראל, הפועלת גם כמגשרת מוסמכת מטעם המוסד הארצי לגישור ע”ש דוד רוט לוי לגישור ויישוב סכסוכים בתחום דיני משפחה.


עורך דין משפחה מיטל כסיף הינה בוגרת השתלמויות תעודה בתחומים: דיני משפחה- באוניברסיטת תל אביב, וועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, בתחומים ניהול משא ומתן, הסכמים, תיקון חוק ליחסי ממון וליטיגציה בבתי משפט. השתלמות תעודה בתחום דיני ירושה – וועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.

צרו קשר לקביעת פגישת ייעוץ
מיטל כסיף
אנו נותנים ייצוג משפטי בנושאים אלו
פסק דין

משמורת ילדים

אחד הנושאים החשובים העומדים על הפרק בהליך גירושין הוא: משמורת ילדים משותפים של בני הזוג. על פי הדין, ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אימם, אך ניתן לחלוק על חזקה זו וכל מקרה נידון לגופו.

בסוגייה על משמורת הילדים העקרון המנחה את בית המשפט כאשר הם באים לדון על כל מקרה הוא טובת הילד. בית המשפט בוחן את המציאות ומחליט בהתאם לפרמטרים העומדים על הפרק האם מתאים יותר שהאב יקבל משמורת על הילדים או שמא האם תקבל משמורת על הילדים.

בדיון על משמורת משותפות לא פעם נעזרים בית המשפט ובית הדין הרבני במומחים שונים שמטרתם היא לסייע להם לבחון את טובת הילד ובהתאם למומחים הללו לא פעם מתקבלת ההחלטה.

 

כאשר זוג מחליט להתגרש האופציות העומדות על הפרק עבורו הן לנהל את הליך הגירושין בהסכמות הדדיות, דבר אשר יוביל אותם להליך קל, פשוט ומהיר יותר מול בית הדין הרבני או בית המשפט, או במקרה שאינם מסכימים לנהל דיונים מתישים ותובעניים בבית הדין אודות הסוגיות השונות העומדות על הפרק בהליך גירושין, לצורך קבלת החלטה מבית הדין הרבני או מבית המשפט, בהתאם למקום שבו מנהלים את ההליך, אודות הסוגיות שונות.

חשוב מאוד לדעת שגם אם בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמות הדדיות באופן עצמאי בהליך גירושין, הם יכולים לבחור בגישור אשר יתבצע על ידי מגשר מקצועי ומנוסה. גישור הוא הליך שמטרתו היא להביא את בני הזוג להסכמות, לאחר שיחות עם שני הצדדים. המגשר איננו מנהל שיחות גרידא, אלא גם מציע אופציות שונות לצדדים ונוקט את כל הפעולות שבכוחו על מנת להביא את בני הזוג להסכמות המדוברות.

כובע שופט

גישור

שוויון

גירושין

הליך גירושין איננו תמיד הליך פשוט. לא פעם בני זוג מחליטים להתגרש לאחר פרק זמן משמעותי של חיים משותפים. במקרה שכזה על בני הזוג להגיע להחלטות שונות הנוגעות למשמורת על הילדים המשותפים שלהם, במידה ואכן יש ילדים, על חלוקת הרכוש המשותף להם, על מזונות אישה או מזונות ילדים ועוד. 

לעיתים בני הזוג מחליטים להגיע להסכמות משותפות ולחתום על ההסכמות המדוברות במסמך המאומת על ידי עורך דין משפחה, דבר אשר מקל את הליך הגירושין. אולם, כאשר בני הזוג חלוקים אודות הסוגיות השונות בהליך זה, הם ידרשו להגיע להסכמות בדיונים רלוונטיים שיקבעו להם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. 

במידה ואינם יצליחו להגיע להסכמות גם בבית הדין ובבית המשפט, בית המשפט או בית הדין ידרשו להכריע בעניינים השונים ולפסוק בהם עבור ליווי בהליך גירושין חשוב לבחור עורך דין משפחה מקצועי ומנוסה בתחום.

כאשר אדם נפטר ללא צוואה, הדבר יוביל לא פעם את בני המשפחה המוגדרים כיורשיו, להתנהל סביב הירושה אותה השאיר בצורה אגרסיבית. כלומר, כאשר אין צוואה, הדבר עלול להוביל למאבקי ירושה בין היורשים השונים ולסכסוכים משפחתיים.

כאשר אדם משאיר מראש צוואה הנכתבה באופן חוקי במעמד עורך דין משפחה ובחתימת עורך דין שבה הוא מחלק כפי שהוא רואה לנכון את עזבונו, לרוב לא ייווצרו מחלוקות סביב הירושה והוצאת הירושה לפועל תהיה תהליך קצר וקל יותר.

עבור עריכת צוואה וכן עבור הוצאת צוואות לפועל, כדאי לבחור בעורך דין משפחה שעוסק בתחום באופן המקצועי ביותר. עורך דין משפחה אשר עוסק לא מעט בתחום הצוואות יסייע לכל אדם לערוך את הצוואה באופן הרמטי ובלתי ניתן לפרצות, על מנת שעזבונו של האדם יחולק לאחר לכתו מן העולם בדיוק בצורה אשר רצה.

הערות

צוואות

הליך ישוב סכסוך, הינו הליך המתנהל על פי חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. החוק קובע כי בני זוג שנקלעו ביניהם סכסוך, חייבים לפתוח הליך בדרך של הגשת בקשה לישוב סכסוך שמוגשת לבית משפט לענייני משפחה. בהתאם קובע בית משפט לבני הזוג פגישה ביחידות הסיוע שליד בית המשפט בטרם מוגשות תביעות. המטרה של ההליך זה היא לסייע לבני זוג ליישב סכסוך בהסכמה ובדרכי שלום.

גירושין הנו הליך המתנהל בבית הדין הרבני לו הסכמות להסדיר גירושי בני זוג יהודים. לעומת זאת התרת נישואין הוא מעין הליך גירושין עבור זוגות המשתייכים לדתות שונות הנקראים גם זוגות “מעורבים” שאין באפשרותם להתגרש במדינת ישראל. זוגות “מעורבים” הינם זוגות נשואים כאשר אחד מבני הזוג הוא יהודי ובן הזוג השני בעל דת שונה.

לעומת זוגות ששניהם יהודים, זוגות “מעורבים” המעוניינים לסיים היחסים ביניהם לא יכולים לעשות זאת בהליך גירושין בבית הדין הרבני ולכן פתרון לכך נמצא בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין אשר קובע פרוצדורה מקבילה להליך הגירושין הנקראת “התרת נישואין”.

ככלל בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, קיימת חובה על בני זוג שנישאו לאשר הסכם ממון בבית המשפט או לחלופין בבית הדין הרבני על מנת שיהיה לו תוקף משפטי מחייב.  בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

במקרים חריגים יכול בית המשפט לסטות מן הכלל הקבוע בחוק ולתן להסכם תוקף משפטי מחייב להסכם ממון בדיעבד למרות שלא אושר בבית המשפט מלכתחילה למרות שלא אושר בעת חתימתו. 

אחת הדוגמאות למקרים חריגים כאלו הוא במצב בו הצדדים פעלו בהתאם להסכם הממון לאחר חתימתו לאורך תקופה ממושכת כאילו ההסכם בפועל אושר ע”י בית המשפט וקיבל תוקף משפטי ע”י מתן פסק דין ופעלו בתום לב.

הסכם לחיים משותפים הנו הסכם המסדיר יחסים בין בני זוג המעוניינים להגדיר את היחסים הזוגיים בין היתר בענייני הרכוש ביניהם במצב של פרידה ובמהלך חייהם המשותפים ואין ברצונם למסד את הקשר או שאין ביכולתם לעשות כן (אינם נשואים בהגדרת הזוגיות).

דוגמאות לזוגות הם בני זוג מאותו מין ובני זוג החיים שחיים תחת ידועים בציבור אשר לא מעוניינים או לא יכולים להתחתן (למשל: כהן וגרושה).

שינוי של הסכם הממון כולו או חלקו על ידי אחד מהצדדים בעוד הצד השני מתנגד, מצריך אישור מחדש ע”י בימ”ש או בית הדין שאישר ההסכם מלכתחילה, מה גם שמדובר בהליך מאוד לא פשוט בו על הצד המבקש ביטולו או שינויו להוכיח כי היה כשל בהסכמות הצדדים ולכן עמידה בהסכם יכולה להביא לחוסר צדק, או שמא היה פגם בהליך אישור ההסכם.

במידה וישנה הסכמה של בני הזוג לשנות תנאים מסוימים בהסכם ממון שאושר כבר בעבר ע”י בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הדבר אפשרי וסבוך פחות. במקרה כזה יפנו הצדדים בכתב בבקשה בהסכמה ובה ינמקו ויפרטו מהם התנאים שהנכם מעוניינים לשנות. לאחר קבלת הבקשה, יבחן בית המשפט או בית הדין כי שינוי התנאים המתבקשים הינם בהסכמת הצדדים החתומים על ההסכם וכי מדובר בתנאים שלא מקפחים את מי מהצדדים.

לאחר בחינת התנאים ואישורם, יאשר בית המשפט או בית הדין את ההסכם ובו השינויים והוא אשר יחייב את הצדדים בעת מימושו, הוא מועד הפרידה.

ככלל, הסכם לחיים משותפים תקף משפטית מיד לאחר חתימת הצדדים עליו ואין צורך באישור ההסכם בבית המשפט על מנת לתת לו תוקף משפטי (להבדיל מהסכם ממון). יחד עם זאת, ניתן לאשר הסכם לחיים משותפים בבית המשפט לענייני משפחה או אצל נוטריון.

הליך האישור בבית המשפט או נוטריון מחזק את מעמדו המשפטי של ההסכם מכיוון שבעת פרידה יהיה קשה למי מבני הזוג לטעון כי לא הבין את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו ועל כן אין לכבדו. תפקידו של בית המשפט הוא לבדוק כי הצדדים הבינו את ההסכם וחתמו עליו בדעה צלולה ובידיעה כי במידה של פרידה הוא יהיה תקף.

ראשית כל, עלייך להיוועץ באופן בהול עם עורך דין משפחה המתמחה בתחום המעמד אישי, אשר ייתן לך יעוץ מידי וכולל, שמשמעותו פנייה למשטרה,  עתירה לבהמ”ש בבקשה למתן צו הגנה, וכן אותו עורך דין משפחה ישקול להגיש תביעות נוספות כגון; מזונות, משמורת רכוש- בהתאם לצורך ולנדרש.

הליך גישור מתבצע מחוץ לבית המשפט באווירה נעימה ויפה. בנוסף להרגשה הנעימה, מתבצע חסכון בזמן יקר ובמשאבים מיותרים. אין עוינות, רק הקשבה ותקשורת בין הצדדים. הליך גישור ממוקד עשוי להסתיים לאחר מס’ מפגשים, זאת בניגוד להליכים הארוכים והמסורבלים בבית המשפט שלהם השלכות כלכליות כבדות על בני הזוג.

  • אין חובה מהדין האישי על ידוע בציבור לשלם מזונות בגלל היותה ידועה ציבור. אבל, הפסיקה הכירה בתביעת מזונות אחרי הפרידה מהידוע בציבור. מערכת היחסים נובעת מיחסים חוזיים בין הצדדים המושתתים בדרך כלל על הסכם. מזונות ידוע ו/או ידועה בציבור הם מזונות שיקומיים שנועדו לאפשר לבן הזוג שפיתח תלות כלכלית בבן זוגו במקרה של פרידה לזכות במזונות שיקומיים בתקופת הסתגלות עד שנתיים

לפי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ”א 1991,יכול בית דין לענייני משפחה או בית משפט השלום לתת צו האוסר על אדם לרוב בן משפחה או בן זוג:

1. להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה.
2. להטריד בן משפחה בכל דרך ובכל מקום.
3. להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו.

המטרה בחוק היא להבטיח את שלומו ובטחונו של בן המשפחה. צו הגנה יכול להכיל דרישה לערובה או תנאים, הפרת הצו תאריך את תוקף צו ההגנה או תחלט את הערובה.

המונח של משמורת משותפת הוא ששני ההורים חולקים בזמני השהייה שלהם עם הילדים המשותפים. כאשר כל לכל אחד מההורים יש אחריות בכל הנוגע לטיפול בילדים וגידולים.

כדי שבית המשפט יפסוק על קיום משמורת משותפת צריך לעמוד בשני מבחנים:
1. מגורי ההורי בסמיכות אחד לשני.
2. קיום תקשורת סבירה בין ההורים.

צריך לזכור שבמקרים שיש משמורת משותפת הרווח הגדול הוא של הילדים אשר נהנים מקשר קרוב, יציב וקבוע עם כל אחד מההורים. התסכול היחידי שנוצר אצל ילדים במשמורת משותפת הוא שכיחת חפצים בבית אחד ההורים. ולכן חשוב שגם ההורים יקיימו ביניהם תקשורת טובה כדי שהילדים לא יפגעו בחלוקת הזמנים.

חד משמעית כן! הליך גירושין כזה יתקיים בבית הדין הרבני שבאיזור מגוריכם.

מגזין
איך מתגרשים

איך מתגרשים?

איך מתגרשים בצורה נכונה? אם גמלה בליבכם ההחלטה להתגרש, דעו לכם כי אתם לא לבד. המספרים מראים כי 1 מכל 3 זוגות עתיד להתגרש בסופו

קרא עוד »
משמורת ילדים בגירושין

משמורת ילדים בגירושין

אחת הסוגיות העולות בגירושין היא: משמורת ילדים בגירושין. זו תוכרע בהסכמה בין בני הזוג במסגרת הסכם משמורת או הסכם גירושין כולל. בהעדר הסכמה יגישו הצדדים

קרא עוד »
גירושין ברבנות

גירושין ברבנות

גירושין ברבנות או בבית המשפט לענייני משפחה? הליכי גירושין בישראל בין בני זוג יהודים, מתנהלים בשתי ערכאות שונות: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.

קרא עוד »
סגירת תפריט
דילוג לתוכן