דרישת הזמן בהגדרת זכויות ידועים בציבור

זכויות ידועים בציבור

למרות העובדה כי אין חקיקה המסדירה את מעמדם של ידועים בציבור, זכאים הם לרבות מהזכויות של זוגות נשואים. כך למשל, יכולים הם לקבל נקודות זיכוי ממס הכנסה, הם זכאים לזכויות בדיור ציבורי ולזכויות בביטוח לאומי. כמו כן, בני זוג ידועים בציבור יורשים זה את זה בתנאי כי אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בעת פטירת בן/בת הזוג וכי אין צוואה הקובעת אחרת. עם זאת, תהליך מימוש הזכויות ידועים בציבור הוא שונה, משעל ידועים בציבור להוכיח את הסטטוס שלהם. לצורך כך כדאי לפנות אל עורך דין לענייני לגירושין אשר יסייעו לבני הזוג לאגד ראיות לכך כי הם מקיימים חיי זוגיות ומשק בית משותף: הסכם שכירות ו/או חשבון בנק משותף, הכנת תצהירים של עדים המכירים את בני הזוג וכיו”ב.

בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בהגדרתם של ידועים בציבור ובפרט, בדרישת הזמן, קרי, משכה של מערכת היחסים בין בני הזוג. כמה זמן בני זוג צריכים להיות יחד כדי שיוכלו לקבל הכרה כידועים בציבור ומהי משמעותה של הכרה זו? על כך במאמר שלפניכם.

משכה של מערכת היחסים

במשך זמן רב, תנאי מרכזי להכרה של בני זוג כידועים בציבור היה פרמטר הזמן. כלומר, משכה של מערכת היחסים שלהם. פירוש הדבר הוא כי בתי המשפט היו מכירים בזוגות כידועים בציבור רק כאשר היו יחד מספר שנים. זאת לצד קיומו של התנאי השני והוא משק בית משותף. בחלוף השנים, התרככה דרישת הזמן וכיום, ידועים בציבור יכולים להיות גם בני זוג המכירים זמן קצר.

הכיצד? כיום, הפסיקה נותנת משקל כבד יותר לטיבו ואופיו של הקשר ובוחנת האם קיימים בו סממני שיתוף. משך הזמן של המערכת הזוגית מקבל תפקיד משני יותר ואין בקשר קצר כשלעצמו כדי לפסול את ההכרה של בני זוג כידועים בציבור. מה הוביל את בתי המשפט לשינוי גישתם בסוגיה זו?

מדוע חל שינוי בדרישת הזמן?

קשה שלא לתהות מדוע השתנתה גישתה של הפסיקה בעניין זה באופן כל כך מהותי. מדרישה של מערכת יחסים בת כמה שנים, למצב שבו גם קשר זוגי בן מספר חודשים יכול, בנסיבות המתאימות, להיחשב כקשר של ידועים בציבור. ניתן לשער כי הסיבה לכך היא הצורך של בתי המשפט להתאים את החלטותיהם לשינויים החברתיים שהתרחשו לאורך השנים. העלייה הניכרת במספרם של ידועים בציבור בישראל ומגוון מערכות היחסים הקיימות, הובילו כנראה לתובנה כי נכון יותר לבחון את מהות הקשר, קרי, קיומו של שיתוף מאשר את משכו. כיום אפוא כל מקרה נבחן לגופו, כאשר ייתכן מצב שבו בני זוג מקיימים מערכת יחסים ארוכה, אך לא ייחשבו לידועים בציבור ולעומת זאת, בני זוג המנהלים קשר זמן קצר כן יקבלו הכרה בסטטוס בשל סממני השיתוף שבו.

משק בית משותף

כאמור מעלה, התנאי השני להכרה בסטטוס הוא משק בית משותף. בעבר, פרמטר זה דרש כי בני הזוג יתגוררו יחד ויקיימו חיים כלכליים משותפים. אולם בדומה לדרישת הזמן, גם בפן הזה הרחיבו בתי המשפט את ההגדרה של ידועים בציבור. פירוש הדבר הוא כי גם זוגות החיים בדירות נפרדות, יכולים להיחשב כיום לידועים בציבור ובלבד כי ישנו ממד שיתופי אחר במערכת היחסים שלהם: הם מבלים זמן רב יחד, יש להם תוכניות משותפות, מעורבים בחיי המשפחה זה של זו וכיו”ב. מהי המשמעות של הכרה בסטטוס זה? ובכן, לידועים בציבור מגיעות רבות מן הזכויות הניתנות לזוגות נשואים, אולם בעוד זוג נשוי מציג תעודת נישואין, ידועים בציבור צריכים להציג ראיות לחיים משותפים ורק אז יוכלו ליהנות מהזכויות המגיעות להם.

בני הזוג נפרדים – מה עושים?

עד כה עמדנו על התנאים להוכחת הסטטוס של  זכויות ידועים בציבור, אשר הנו נדרש כדי שיוכלו לממש את הזכויות השונות המגיעות להם. במובן זה, קל היום הרבה יותר לכל אותם זוגות, משבתי המשפט הרחיבו משמעותית את ההגדרה של ידועים בציבור, הן לעניין פרמטר הזמן, כלומר, משכו של הקשר הזוגי והן לעניין קיומו של משק בית משותף, קרי העדר הדרישה למגורים תחת קורת גג אחת. ומה קורה כאשר בני הזוג נפרדים? היות שאינם נשואים, הרי שלא יתקיים הליך גירושין אולם בני הזוג אכן יידרשו להתמודד עם סוגיות משפטיות כמו זוגות נשואים כגון: חלוקת רכוש בגירושין, משמורת ילדים ועוד.

אנחנו במיטל כסיף משרד עורכי דין, מציעים לכם את הכתובת המקצועית והנכונה ביותר עבורכם. כתובת מנוסה ומיומנת, שתשמח ללוות אתכם בתהליך ולהעניק לכם את הסיוע המשפטי שלו אתם זקוקים. רוצים לשמוע על כך עוד?

התקשרו עוד היום לתיאום ופגישת ייעוץ בנושא עורך דין משפחה – 077-9976279

עורכת דין מיטל כסיף

אהבת את המאמר? מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest

מתלבטים האם אתם זקוקים לעו"ד?
השאירו פרטים לתיאום פגישת ייעוץ

רח’ ז’בוטינסקי 16 ראשון לציון | רח’ הארבעה 21, תל אביב (בית פלטינום – קומה 5) | 077-9976279 | meitalca.law@gmail.com

כל הזכויות שמורות לעו״ד מיטל כסיף

דילוג לתוכן