משמורת משותפת ללא הסכמת האם

במרבית מקרי הגירושין, משמורת משותפת היא החלטה שמקבלים בני הזוג יחד. אולם מנגד, ישנם גם מצבים בהם האב מעוניין בחלוקה שווה של זמני השהות ואילו האם מתנגדת. האם בית המשפט יאשר משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

מהי משמורת משותפת?

כאשר עומדת על הפרק סוגיה של משמורת ילדים, ישנן למעשה שתי אפשרויות עיקריות להסדר: אפשרות אחת היא משמורת מלאה, אז ישנו הורה אחד אשר הילדים שוהים עמו מרבית הזמן והוא אפוא מקבל ההחלטות העיקרי לגביהם. נציין כי בדרך כלל, האם היא זו שתקבל משמורת מלאה על הילדים, בשל חזקת הגיל הרך. על פיה, ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת האם, אלא אם היא אינה כשירה לכך או כאשר ההורים הגיעו להסכמה אחרת.

האפשרות השנייה היא משמורת משותפת, אז ההורים חולקים את החזקה על הילדים ומעמדם בקבלת ההחלטות הוא שווה. משמעות הדבר הוא כי במסגרת משמורת משותפת, נדרשים ההורים לשיתוף פעולה משמעותי יותר שאינו נדרש במסגרת של משמורת מלאה. מצב דברים זה מעלה אפוא את השאלה האם הסדר זה יכול להתקיים ללא הסכמה ורצון של שני הצדדים.

משמורת משותפת ללא הסכמת האם

אין ספק כי נכונות מצד שני ההורים לקיים משמורת משותפת הוא המצב האידיאלי. ראשית, משום שהדבר יקל עליהם ביצירת מערכת יחסים הורית טובה, על אף הגירושין ושנית, כי ככל שישנה הסכמה בכל הסוגיות המשפטיות העומדות על הפרק, הליך הגירושין עצמו יסתיים מהר יותר ובפחות עוגמת נפש לצדדים. אולם, אין זה אומר כי העדרה של הסכמה לעניין המשמורת לא יאפשר את קיום ההסדר.

בתי המשפט לענייני משפחה יאשרו משמורת משותפת ללא הסכמת האם, כל עוד סברו כי הדבר משרת את טובת הילד. זהו עקרון העל העומד לנגד עיניו של בית המשפט, בפרט במקרים בהם שוכנע הוא כי סירובה של האם איננו מסיבות לגיטימיות. כלומר, אין המדובר במצב שבו הציגה האם ראיות לאי מסוגלות הורית של האב למשמורת משותפת, אלא סירובה מקורו בעיקר ברצון להיות מקבלת ההחלטות העיקרית ובחוסר רצון להיות בקשר תדיר עם בעלה לשעבר.

מסוגלות הורית ומגורים סמוכים

נושא ההסכמה בדבר משמורת משותפת הוא חשוב, אך אינו השיקול המרכזי המוביל את בית המשפט לענייני משפחה, בהחלטה האם לאשר הסדר זה או אם לאו. על כן כפי שראינו, משמורת משותפת ללא הסכמת האם הנה אפשרות ממשית. בית המשפט בוחן הוא האם מתקיימים תנאים נוספים רלוונטיים. כך, מבקש הוא לוודא כי לשני ההורים מסוגלות הורית מתאימה.

קרי, כי אורח חייהם ומצבם הנפשי והכלכלי, מאפשרים להם לדאוג לילדים מחצית מהזמן ולספק להם סביבה יציבה ותומכת. כמו כן, כדי שההסדר של משמורת משותפת יהיה ישים לאורך זמן ולא יהווה נטל על ההורים והילדים גם יחד, על ההורים לגור בסמיכות יחסית זה לזו ולמסגרות החינוכיות. באופן הזה, המעבר של הילדים בין הבתים יתאפשר ביתר קלות.

מזונות ילדים במשמורת משותפת

מאז בע”מ 919/15, בתי המשפט לענייני משפחה מבטלים בדרך כלל את חובת מזונות הילדים בעת משמורת משותפת, כאשר ההורים משתכרים שכר בגובה דומה. כך, כל הורה נושא בהוצאות הילדים בזמנים שהם עמו וההתחשבנות נעשית רק לעניין הוצאות חריגות. עורך דין גירושין נתקל לא אחת בטענה כי אבות מבקשים משמורת משותפת כדי שלא יוטל עליהם תשלום מזונות ולא משום רצונם להיות מעורבים בחיי הילדים.

בנסיבות שבהן המצב הוא אכן כך ולאב אין מסוגלות הורית מתאימה, ראוי כי בית המשפט לא יאשר את ההסדר.  חשוב לציין כי בתי הדין הרבניים פוסקים בדרך כלל מזונות ילדים לאישה גם במקרה של שכר דומה. זאת משום שערכאה זו לא אימצה את הלכת השוויון בנטל של בית המשפט העליון והנה פוסקת על פי הדין הדתי, הקובע כי מזונות ילדים הנם בגדר חובתו של האב, ללא תלות במצבה הכלכלי של האם.

אהבת את המאמר? מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
מתלבטים האם אתם זקוקים לעו"ד?
השאירו פרטים לתיאום פגישת ייעוץ

רח’ ז’בוטינסקי 16 ראשון לציון | רח’ הארבעה 21, תל אביב (בית פלטינום – קומה 5) | 077-9976279 | meitalca.law@gmail.com

כל הזכויות שמורות לעו״ד מיטל כסיף

דילוג לתוכן