מזונות אישה

“כשנושא אדם אשה מתחייב לה בעשרה דברים וזוכה בה בארבעה דברים, אפילו לא נכתבו” (רמב”ם, הלכות אישות יב, א: טור ושו”ע סט,א)

ככלל אישה נשואה זכאית למזונות מבעלה הכוללים את צרכיה ובין היתר: מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות רפואיות, אחזקת רכב, נופש,. הוצאות אחזקת הבית הוצאות שכר דירה או משכנתא, קוסמטיקה ואיפור, בילויים, חוגים וכיוצ”ב.
יחד עם זאת זכות זו אינה אוטומטית והתנהגויות מסוימות של האישה עשויות לשלול זכות זו ממנה כגון, מרידה, בגידה ועוד.
זכות האישה למזונות מגולמת בדיני ישראל בעקרון “עולה עמו ואינה יורדת עמו”, דהיינו האישה זכאית לחיות באותה רמה שהורגלה אליה בבית הבעל, גם אם היא באה מרקע כלכלי נמוך יותר.
לצורך קביעת המזונות מתחשבים לא רק בהשתכרות הבעל בפועל אלא גם בהכנסתו ממקורות אחרים, כולל מרכושו, וכן בוחנים האם הבעל מיצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו.

מזונות אישה – עד מתי?

בעל מחויב בתשלום מזונות אשתו כל עוד הם נשואים. יחד עם זאת ישנם מקרים נדירים שאינם בגדר חובה על פי דין בהם מתחייב בעל לשלם לגרושתו גם לאחר הגט.

סמכות לדון במזונות אישה

לבית המשפט לענייני משפחה לובית הדין הרבני ישנה סמכות מקבילה, כך שהיה וערכאה אחת מבין השניים “תרכוש” סמכות תהא הערכאה השנייה מנועה מלדון באותו העניין.

זכאות אישה שעזבה את הבית למזונות

ההלכה היא כי אישה אשר אינה גרה עם בעלה, זכותה למזונות תלויה בעילה ובגורם לעזיבת הבית ובחינת כל מקרה לגופו. דהיינו, ככלל כאשר מקור הפירוד הנו במעשיו של הבעל או ברצונו הלא מוצדק- תהא האישה זכאית למזונות. יחד עם זאת היה ועזיבתה של האישה את הבית נעוצה במעשיה של האישה או ברצונה הבלתי מוצדק – פטור הבעל ממזונותיה.

אישה עובדת- האם זכאית למזונות?

בהתאם לכלל אשר נפסק במקרים בהם אישה המשתכרת כדי צרכיה כלומר “תצא מזונותיה תחת ידיה” אזי יש בכך כדי לפטור את הבעל ממזונותיה. במקרה שאין מספיקים מעשי ידיה של האישה למזונותיה, הבעל מחויב לספק לאישה את השלמת מזונותיה.

מזונות מ"דין מעוכבת"

בית הדין רשאי להטיל חובת מזונות על הבעל אשר חויב בפסק דין לגרש את אשתו והוא מסרב לעשות כן וזאת גם אם לאישה הכנסה מספקת ממעשה ידיה. עילה זו נובעת מהעובדה שהאישה כבולה לבעלה ועל כן מנועה מליצור זכות למזונות מבן זוג אחר.

מזונות לאלמנה מעיזבון

בהתאם לחוק הירושה עזבונו של נפטר ישמש ראשית כל לסיפוק צורכי הזכאים למזונות ולאחר מכן להתחלק בין היורשים, כך שיש באפשרות זכאים אלו לפנות לבית המשפט בתביעת מזונות מן העיזבון.

מתי יכולה האישה לאבד את זכותה למזונות?

 

אם יש הכנסה נוספת בנוסף למשכורת, לדוגמא: הכנסה מהשכרת דירה – ישנה אפשרות לשלול את הזכאות למזונות לאישה, הרי היא יכולה לכלכל את עצמה. כמו כן, יש גם מצבים ספציפיים בהם התורה שוללת זכות זו מן האישה במקרה של ניאוף.

ישנם עוד מצבים שבהם האישה יכולה לאבד את זכותה כגון: מרדנות כלפי הגבר, אישה אשר עזבה את הבית ומסרבת לחיות עם בעלה ללא כל טענה ממשית נגדו.

מדור ספציפי

חלק בלתי נפרד מזכות האישה למזונותיה הנה החובה לספק לה מדור. גישת בית הדין הרבני מקנה לאישה יתרון. הסעד של מדור ספציפי ניתן בקלות יחסית על ידי בית הדין הרבני- הגוף היחידי המוסמך ליתן אותו כאשר תביעת מזונות אישה מונחת בפניו והבטחת המדור מבוקש באמצעותה.

דרך אחרת לקבל צו למדור ספציפי על ידי בית הדין הרבני הנה במסגרת תביעה לשלום בית, המוגשת מטעם האישה. צו זה נועד למנוע את פירוק השיתוף בדירה, על מנת שלא לסכל את הסיכוי לחזור לשלום בית.

התקשרו עוד היום לתיאום ופגישת ייעוץ בנושא עורך דין משפחה – 077-9976279

עורכת דין מיטל כסיף

סגירת תפריט
דילוג לתוכן